יפנית שיעור 6

שלום לכולםן! היום נלמד כל מיני מילים שצריך לדעת וכמה קאנג'י!
נתחיל מצמד המילים הכי חשובות: כן ולא.

כן: はい

לא: いいえ

כן: היי – Hai,
לא: אי-אי-אה – iie
אצל ה"לא" מדובר על צירוף הברות לא שיגרתי. לדוברי אנגלית קשה אפילו להתחיל להבין איך הוגים את זה. הדבר הכי דומה שהם יכולים להוציא זה: Yeah.
כן זה פשוט "היי". כמו "היי, מה העניינים?" אם תקשיבו כשאתם רואים דרגון בול ביפנית, תראו שהם אומרים הרבה פעמים "היי".

日本  ככה כותבים "יפן" ביפנית.
日本語 ככה כותבים "יפנית" ביפנית. יפן עם הסימן של שפה.

הקאנג'י הראשון של "יפן" הוא סמל השמש, וזה גם הקאנג'י שמשתמשים בו בשביל המילה "יום". הקאנג'י השני הוא הסימן של המילה "ספר".
מסתבר שלא אומרים "יפן", וגם לא "ג'אפן". יפן ביפנית זה: "ני-הון".
יפנית זה "ני-הון גו".

東京 – טוקיו, עיר הבירה היפנית.

מילים ביפנית שכבר ידעתם (ואם לא ידעתם אז תדעו עכשיו):

ありがとう – תודה. אריגטו. (זכרו את ה-う של התנועה הארוכה)
おはよう – בוקר טוב. אוהיו.
ואם כבר כתבנו את ה"בוקר טוב" המוכר, בוא נכתוב גם "לילה טוב":
おやすみなさい – או-יא-סו-מי נא-סאי.
さようなら -להתראות, סיונארה.

はじめまして – האג'י ממשיטה. HaJi MeMa ShiTe – "נעים מאוד", "נעים להכיר", ככה אומרים כשפוגשים מישהו בפעם הראשונה. הרבה פעמים מקצרים את ההברה "שי" והוגים אותה כמו שווא: HaJiMeMashTe. האג'י ממשטה.

אפשר להוסיף את הסיומת ございます גו-זה-אי-מה-סו. הצירוף ます מה-סו מופיע הרבה ביפנית בתור סיומת של פעלים. גם אותו נהוג לקצר ולהפוך לשווא. בעצם אומרים "מס" (כמו לשלם מס). אז זה יוצא: גוזאימס. אריגטו גוזאימס זה "תודה רבה".ありがとうございます. אפשר גם להגיד אוהיו גוזאימס בתור "בוקר טוב": おはようございます.

いただきます  אי-טה-דה-קי-מה-סו זה "בתיאבון", גם אותו קוראים בתור: איטדקימס.

עוד מילים שמביעות "תודה" ו"בבקשה". הן "דומו" DouMo ו"דוזו" DouZo.
דומו: どうも
דוזו: どうぞ

אם נותנים למישהו משהו אומרים לו: どうぞ, בבקשה, והוא עונה ב: どうも, תודה.
אפשר להגיד גם דומו-אריגטו, שזה גם אומר "תודה רבה":
どうもありがとう

התונעה הראשונה ב"דומו" ודוזו" היא ארוכה, עם האות u. יש גם מילה כזאת: ども, בלי האות u, שהיא עוד דרך להגיד שלום, זאת מילה אחרת. אז לא להתבלבל (כי כפי שאתם יודעים, שפות קיימות בשביל לשגע את מי שלומד אותן)

אם מישהו אומר לך "תודה", אפשר להגיד לו: לא, לא, זה שום דבר. באנגלית: Don't mention it. (אל תזכיר את זה אפילו) המילה ביפנית נשמעת קצת דומה לאנגלית: Do-I-Ta-SHi-Ma-SHi-Te דו-אי-טה-שי-מה-שי-טה. אפשר לקצר את ה"שי" השני: דואי-טשי-משטה.
どういたしまして

אפשר לענות ל"תודה" גם ב"לא". כשמישהו אומר "תודה רבה" עונים לו:  いいえ. זה לא אומר "לא! אל תגיד לי תודה! לא צריך את התודות שלך!!!" זה פשוט אומר "אין צורך, זה לא היה שום דבר." זאת נחשבת תשובה מנומסת. אני אוהבת לתרגם את זה בתור "על לא דבר" כשזה מופיע בסידרה.

זוכרים האות "הא" Ha は?
האות הזאת היא יוצאת מהכלל. קוראים אותה לפעמים בתור Wa ולא בתור Ha. נסביר למה, איך ומתי בעוד מספר שנים. אבל צריך לדעת את זה בשביל המילה הבאה. זאת מילה חשובה ביפנית: קון-ני-צ'י-ווה. Ko-N-Ni-Chi-Wa
こんにちは
זה אומר "שלום". או "יום טוב".
שימו לב, במילה הזאת מופיעה לנו האות ん ואחריה האות に. וממש לא ברור לנו למה צריך את ה-N אם אחריה כבר מגיע Ni. זאת הזדמנות טובה להסביר איך האות ん עובדת בתור הברה. היא נחשבת להברה שלמה. בשבילנו קון-ני-צ'י-ווה זאת מילה בת 4 הברות. אבל ביפנית יש לה 5 הברות. לנו זה ישמע קצת כמו: קו-און ני-צ'י-ווה. או: קו-נננ ני-צ'י-ווה.
דרגון בול, לדוגמא, ישמע לנו כמו: דו-רא-גו-און בו-רו. וגוהאן: גו-הא-און. אם תשימו לב, המעריצים של מר שטן צועקים לו בעברית "ה-ש-טן!" או "מר ש-טן!" אבל ביפנית הם צועקים "סה-טה-און", או "סה-טה-ננננ."

בתור מילה אחרונה נלמד איך אומרים "יום-הולדת-שמח":
おたんじょうびおめでとうございます
ארוך, נכון? OTaNJouBi – OMeDeTo- GoZaIMaSu. לא לדאוג, הסיומת גוזאימס מוכרת לנו. אז בעצם אומרים או-טן ג'ו-בי (הג'ו ארוך) או-מה-דה-טו (הטו ארוך) ואז גוזאימס. ברכה ארוכה מאוד, אך נחמדה.

בואו נלמד כמה קאנג'י!!
מצאתי אתר נחמד שמראה את הקאנג'י ביחד עם ציור  שעוזר לזכור אותם:

סמל השמש:日יש לו גם את המשמעות של "יום". הקריאות שלו הן:  hi, bi, ka, nichi או  ni.
יפן 日本זה  nihon. "כל יום" זה: 毎日 וקרואים אותו:  mainichi. מא-אי-ני-צ'י

הר: 山.שלוש פסגות של הר. אומרים את זה יאמה. Yama.
הסוף של השם "טוריאמה" הוא הקאנג'י הזה. למעשה קוראים לו ציפור-הר:鳥山

אש:  火. הקריאה שלו היא hi, bi או ka.
הר געש כותבים ככה: 火山  ואומרים kazan. הקאנג'ים של הר ושל אש.

עץ: 木. הקריאה שלו היא: ki ולפעמים moku
יום חמישי לדוגמא זה: 木曜日 מוקו-יובי. יובי זאת הקריאה של כל ימי השבוע. ושימו לב לסימן של "יום" 日 שמופיע גם ב"יפן".
לא להתבלבל עם סימן הספר 本 הון, שגם הוא מופיע ב"יפן". הם קאנג'י דומים, אבל לספר יש עוד קו.

יער:森.  זה נראה כמו הרבה עצים. הקריאה שלו היא: mori  או  shin.
לדוגמא:  森林火災 shinrin kasai, שריפת יערות, סימן האש וסימן היער מופיעים במילה, והקאנג'י האחרון ממש נראה כמו שריפה. 

נהר:  川, הקריאה שלו היא: kawa  או  gawa לא להתבלבל בינו לבין ההר, הוא קצת דומה.

הקאנג'י של עין דומה לקאנג'י של יום, אבל יש לו עוד קו:  目. הקריאה שלו היא: me, מה, או  moku.

אנשים:  人הקריאה היא:  hito. זה נראה כמו איש הולך, עוד קריאות:  nin או jin.

שדה אורז:  田. הקריאה היא: ta או da. ביפנית שדות אורז הם דבר חשוב.

גשם: 雨.  נראה כמו טיפות גשם, הקריאה שלו היא:  ame. אמה.

שער: 門 הקריאה היא mon. בתוך השער הזה יכולים להופיע עוד דברים במילים אחרות. לדוגמא:

לפתוח: 開

לסגור: 閉

להקשיב: 聞

דג: 魚 הקריאה היא "sakana",  אפשר לחשוב על זה בתור "סכנה". אם מגיע כריש, זה מאוד מסוכן, ולכן לדג קוראים סכנה. לא הכי הגיוני? לא נורא! ככה זוכרים שפות!

זה היה הכל להיום! מקווים שנהנתםן! להתראות בשיעור הבא!!!